בלוג האימון של טלי פלד
0
16.01.17
אימון מנהלים – ענווה בניהול

אימון מנהלים – ניהול עם ענווה

בצעירותי, עבדתי עם ד"ר יורם פרידמן, מי שהביא את מחשב המקינטוש לארץ ומי שכיהן כמנכ"ל חברת 'ידע מחשבים' ששיווקה את המחשב. לימים, כשהחלו לדבר בארגונים על ערכים וכל ארגון התהדר באתר המציין את הערכים המייצגים את פעילותו, הבנתי כי אחד מהערכים החשובים בעיני ואלו שאימצתי לי בתחום הניהול ובכלל הוא הענווה, הצניעות – זו שאפיינה את ד"ר פרידמן, מנכ"לי דאז.

כיום, בימים שניהול לוקה לעיתים בצורה צורמת בטיסות במחלקות ראשונות, בגודל וסוג הרכב הניתן למנהל, במשכורות שאינן מחוברות תמיד לביצועים, בניתוק מהעובדים ועוד ועוד… כיום, יותר מכל, ערך הענווה בניהול הוא אחד המרכיבים החשובים בעיני בתחום. תמימה? יהיו שיחשבו שכן… אבל מעדיפה כך… ונזכרת באמירתו של פרנסואה דה לה רושפוקו : "הצניעות כמוה כצללים על דמויות שבתמונה. הם מעניקים להם עוצמה ומבליטים אותם"…..

מהי הענווה? על פי הויקיפדיה מדובר על תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים כ"משרת ציבור". תכונה זו נחשבת לתכונה חיובית בניגוד ליהירות למרות שיש הקושרים אותה לעיתים לחולשה אך אין טעות גדולה מזו…

אדם עם ענווה מצניע את כישוריו, אינו מתרברב ביכולותיו ואינו מחפש להתבלט, כישוריו גלויים לעין כל מבלי שינפנף בהם ועל פי פרופסור שלום רוזנברג, לשעבר ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית,  הענווה היא בכלל היפוכו של הנרקיסיזם, והיא כוללת בתוכה שלושה מרכיבים שונים: א. הערכה עצמית שקולה ונאותה. ב. סובלנות כלפי האחר, ובמיוחד כלפי מי שעומד במדרגה חברתית ושכלית נמוכה יותר. ג. מוכנות לוותר על כבוד והערצה של אחרים ועל גינוני כבוד.

 למה כולם רוצים להיות מנהלים?

אימון מנהלים – יישום ענווה בניהול

אנחנו חיים בעולם תחרותי, בו כל אחד מחפש להבליט את כישוריו ולקבל תגמולים רבים ככל האפשר. אנחנו חיים בעולם בו מנפנפים בערכים יפים אך לא תמיד מיישמים ואלו שכן -יבורכו. הטמעת הערך ענווה בניהול כתרבות ארגונית ומצפן להנהלה ולעובדים הוא תהליך שראשיתו בקודקוד ויישומו בראש וראשונה לאורך שדרת הניהול ומטה. אז ענווה כערך אנו מבינים, אך כיצד מתרגמים זאת לניהול ביומיום? אני אישית פורטת את הערך בניהול במספר מישורים ובטוחה שכל אחד יוכל להוסיף כראות עיניו:

  • ענווה היא לדעת את כישוריך אך לא לנפנף בהם ולהבין שהשלם גדול מסך חלקיו ולכן הקשבה לאחרים, הבנה שאיני הכל יכול היא הבסיס
  • ענווה היא האצלת סמכויות כי איני היחיד שיודע לעשות דברים היטב ויש מוכשרים כמוני ואף ממני… אני יודע מתי לקחת את המושכות ומתי להרפות, מתי כדאי לשכנע אך לא לכפות את דרכי
  • ענווה היא גם להכין יורשים לקידום ותפקידי מפתח כי יש עוד כשרונות בארגון
  • ענווה היא צניעות שאינה מחפשת להתהדר כנוצות הטווס במותרות רק כי אני המנהל
  • ענווה היא כשמנהל טס במחלקה רגילה ליעד קרוב באירופה ולאו דווקא במחלקת עסקים ומשדר שהוא ככל עובד אחר (ואני דווקא מודעת לכך שמנהלים רבים עובדים בטיסות ארוכות ולכן מחלקת עסקים אינה תמיד פריבילגיה אלא חלק מנוחות העבודה)…
  • ענווה היא שאינך מנותק מהעובדים ויושב במגדל השן אלא מסתובב ביניהם , מקשיב, מתעניין, לומד
  • ענווה היא כשאינך מצפה לציות ומוקיר חכמים, מוכשרים, יצירתיים ושמח להקיף עצמך בכאלו..
  • ענווה היא כשאתה מנהל שאינו מתנשא ואינו חושב שהוא אלוהים שיודע הכל כי זה בדיוק הטיפוס המזיק ביותר לארגון
  • ענווה היא כשאתה מבין שגם לך כמנהל יש עוד מה ללמוד מאחרים ובכלל…ואתה מזמין אחרים להביע דיעה נוספת וגם מקשיב כשהיא סותרת את זו שלך
  • ענווה היא גם כשאני יודע להודות בטעויות ולא מפיל אותן על אחרים
  • ענווה היא כשאינך מייחס את ההצלחות לעצמך בלבד ןלוקח את כל הקרדיט לעצמך אלא מבין שיש פה מאמץ קבוצתי ועבודת צוות, שאינך יכול להצליח בזכות עצמך ללא צוות עובדים מוכשר והצלחה חולקים…
  • ענווה היא כשאתם מבינים שגם אם אתם עומדים בראש הפירמידה, היא תמיד נתמכת על ידי בסיס הפירמידה…

 

ואם מדברים על ענווה, אי אפשר שלא להזכיר את ספרו של ג'ים קולינס, 'גלגל התנופה מטוב למצויין' , שפורסם בשנת 2001 וצייר את דמותם של מנהיגים ברמה הגבוהה (רמה 5) כאלו אשר ניחנו ביכולת לשלב ענווה עם כח רצון מקצועי. על פי המחקר של קולינס (שכלל 1435 חברות) השילוב הזה איפשר לאותם מנהלים/מנהיגים להפוך את החברות שלהם מטובות למצוינות וכאלו המשיגות את התוצאות הטובות ביותר בעולם העיסקי.

וביוני 2013, בראיון ב'ניו יורק טיימס', מספר לזלו בוק המשמש כסגן נשיא בכיר בגוגל הממונה על גיוס העובדים, כי "החברה הבינה שציוני בגרות הם חסרי כל ערך כקריטריון לגיוס, וציוני מבחנים הם חסרי ערך. גילינו שהם לא חוזים דבר, שיעור האנשים ללא השכלה גבוהה בגוגל גדל עם הזמן וכעת הינו כ-14% בקבוצות מסויימות". לזלו בוק מציין ש "ציונים טובים בהחלט אינם מזיקים. משרות רבות בגוגל דורשות כישורי מתימטיקה, מיחשוב ותכנות, כך שאם הציונים הטובים שלכם משקפים כישורים בתחומים אלה, הם עשויים להוות יתרון. אך גוגל מסתכלת על הרבה יותר מכך".

בגוגל מסתבר, על פי לזלו בוק, מחפשים 5 תכונות שחשובות לחברה. אחת מהן היא הענווה ועל כך הוא אומר: " בגוגל מחפשים ענווה אינטלקטואלית. ללא ענווה, בלתי אפשרי ללמוד. הוא ממשיך ומסביר כי "אנשים מצליחים חכמים כמעט ולא חווים כשלונות, והם לא יכולים ללמוד מכשלונות ולכן הם לא לומדים לקחת אחריות. אם משהו טוב קורה, הם חושבים שזה כי הם גאונים. אם משהו רע קורה, הם חושבים שזה כי מישהו אידיוט, או שהם לא קיבלו את המשאבים או כי השוק השתנה. האנשים שאנחנו רוצים לגייס, שמצליחים כאן הכי טוב, הם אלה שיהיו בעלי עמדות נחושות, אך אם מציגים להם עובדה חדשה, הם ידעו לומר 'אה, זה משנה הכל – אתם צודקים'. צריך אנשים שיש להם בבת אחת אגו קטן ואגו גדול".

בחרתי לסיים את המאמר דווקא ברבי שלמה אבן גבירול שאמר: "בקש מה שאתה צריך לו, ועזוב מה שאינך צריך לו, כי בעזיבת מה שאינך צריך לו – השגת מה שאתה צריך לו"…

מעוניינים לשמוע פרטים על תהליך אימון מנהלים אישי? על סדנת בוטיק ייחודית של מיומנויות ניהול למנהלים צעירים/חדשים בארגון?  אתם מוזמנים לפנות אליי ונשוחח: 050-8380603

לקריאה נוספת – אימון מנהלים

 

 

אתם מסכימים? יש לכם מה לומר? אשמח לשמוע את דעתכם:


הוספת תגובה

בחזרה למעלה