בלוג האימון של טלי פלד
0
05.08.14
האגו של המנהל מנופח – עד כמה זה מזיק לארגון?

זה קורה לכולנו מדי פעם כאשר אנחנו מדברים על אדם ש'תופס מעצמו' קצת יותר מדי: כשאנחנו מדברים על אדם כזה, אנחנו משתמשים במילה 'אגו': "כמה אגו יש לבחור הזה! האגו שלו לא נותן לו להתגמש!". את המילה 'אגו' כולנו מכירים, אבל המושג החל לתפוס חלק מהשיח רק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בעקבות המודל שפיתח זיגמונד פרויד לנפש האדם.

רגע אחד, מה זה בכלל 'אגו'?

בדרך כלל אנחנו חושבים על קונוטציה שלילית כשאנחנו שומעים את המילה 'אגו' ומיד חושבים על אדם שמחזיק מעצמו יותר מדי ומתנהג באופן יהיר. אגו באופן כללי הוא לא מושג שלילי, אבל כאשר האגו הופך לתחושת עליונות על אחרים, כשהוא חלש ועוסק בהשגת סיפוק והנאה, או כשהוא נוקשה, ישנה בעיה.

כשמנהלים מונעים מאגו שפועל בתחושת עליונות ונוקשות, הם בטוחים שהאגו שלהם חזק, אבל בפועל הוא חלש – מנהלים אלו הם בעלי חולשה עצמית וביטחון נמוך. אם הם היו חזקים ובעלי ביטחון, הם לא היו מתנהגים כך. כשאגו מועצם הופך לחלק מרכזי בהתנהלות היומיומית, או כשהוא מביא אותנו להקטין אחרים, לזלזל בהם ולהתייחס אליהם כאל נחותים, הוא שלילי.

טלי פלד

אגו מנופח נפוץ יותר אצל מנהלים ותיקים (stockimages)

אגו גם יכול להיות חיובי – וכאשר מנהלים מתנהלים מתוך ביטחון עצמי ולא מתוך יוהרה ועליונות, הם מסוגלים להקשיב לאחרים בצורה בלתי שיפוטית, בודקים את צעדיהם ומבינים שהם לא לבד בעולם הניהול. לכן, מנהל חזק יודע להתעלות מעל לאגו, לא מקטין את האדם שעומד מולו ולא מנסה להגן על עצמו ועל הדעות שלו. הוא פתוח לרעיונות ובעל מודעות ונכונות לבחון אותם. מצב זה מכונה 'אגו מאוזן'.

ההבדל בין אסרטיביות לאגו

כפי שראינו, אגו מכיל גם את המודעות ולכן הוא חיובי בבסיסו, אך שלילי אם נעשה בו שימוש מופרז, כמו למשל להכתיב את הטון באמצעותו. מנהל זקוק לאסרטיביות כדי להוביל ולא לאגו (מדובר בשני מושגים נפרדים), בטח שלא על מנת להראות שהוא בעל המילה האחרונה. אסרטיביות, כל עוד נעשה בה שימוש נכון, היא תכונה חיובית שנדרשת ממנהל ואפילו נחוצה לו, על מנת להתמודד עם האתגרים המונחים לפתחו באופן יומיומי.

מניסיוני, האגו במובן השלילי בא לידי ביטוי בעיקר אצל מנהלים בעלי ניסיון שחושבים שהם כבר יודעים הכל (מתנצלת בפני המנהלים המנוסים). דווקא מנהלים צעירים פתוחים הרבה יותר ללמידה ומבינים בדרך כלל שאינם יודעים הכל.

טלי פלד - באנר עם רקע כחול

הנה כמה תכונות שמאפיינות מנהל שמכיר את האגו שלו – מנהל שכזה יודע לאזן אותו, הוא אינו נוהג בנוקשות ולא אטום לאחרים, אלא בעל יכולת הכלה ומרוחק מקטנוניות, מקנאות וממשחקי כוח. מנהל מודע לא זקוק לאגו 'גדול' על מנת להראות מה הוא שווה. הוא מכיר את יכולותיו וכישוריו ומודע לחסרונות שלו. לכן, הוא מאפשר לאחרים להיכנס אל המרחב הניהולי שלו. מנהל בעל אגו 'מנופח' יחוש עליונות על אחרים, ישדר שהוא יודע הכל ויזלזל בעמיתיו ובכפופים לו. במקום שיתוף פעולה, כל הסובבים אותו יקבלו ממנו מסר: 'אני הכי טוב'.

ההשפעה של אגו 'מנופח'

אגו עלול להיות מסוכן בניהול ולגרום לעימותים, ל'קצרים' בין המנהל לעובדים או לקולגות, ליריבויות ולתחרות על חשבון ניהול תקין ושיתופי פעולה פוריים וגם ליחסי אנוש גרועים. המשמעות היא שבמקום לקדם את הארגון, המנהל עסוק ביחסים חולים בארגון ובריבים. תהליך אימון מנהלים מסייע להציף את אותן ההתנהגויות והתפיסות שמונעות מתוך אגו ולא משרתות אף אחד – לא את המנהל, לא את הארגון ובוודאי שלא את העובדים הכפופים.

מנהלים שמעוניינים לבקר את עצמם בנושא האגו ולדעת אם הוא 'מנופח' יתר על המידה, זקוקים למשוב מצד מנהלים אחרים. המשוב הזה יגיע רק אם המנהלים האלו יהיו חזקים מספיק כדי להעיר על כך בצורה יפה. ולסיום, חשוב להדגיש שלא כל אגו מנופח הוא הרסני. ישנם כאלו שהאגו שלהם מנופח, אך אינם פוגעים באחרים. עם מצב כזה, קל יותר לחיות…

במסגרת אימון מנהלים חדשים שאני מקיימת, ניתנים כלים להתמודדות עם בעיות אגו 'גדול' בקרב מנהלים. כך תבטיחו שההחלטות הניהוליות שלכם יתקבלו מתוך מחשבה על טובת הארגון ולא מתוך האגו.

אתם מסכימים? יש לכם מה לומר? אשמח לשמוע את דעתכם:


הוספת תגובה

בחזרה למעלה