בלוג האימון של טלי פלד
0
19.02.13
קואצ'ינג למנהלים – על נשים, גברים ומנהיגות

קואצ'ינג למנהלים לשם קפיצת מדרגה אישית ומקצועית ויכולת להנהיג

" מה נשים יודעות על מנהיגות שגברים לא יודעים ? " – זוהי כותרתו של מאמר מעניין שנכתב על ידי Tony Schwarts (שכתב ספר בשם Be Excellent at Anything) ומדבר על ההבדל בין נשים לגברים בתחום המנהיגות. המאמר פורסם בירחון-Harvard Business Review ובו טוען המחבר שנשים מביאות עימן מכלול מושלם של תכונות שמנהיג זקוק להן: מודעות עצמית, התכווננות רגשית, ענווה ואותנטיות. ולמרות זאת… נשים אוחזות במעט מאד משרות מפתח בחברות המובילות….
מה זה אומר עלינו הנשים, מוכשרות ככל שנהיה ?? אולי שישנם דברים אחרים בחיים שמאתגרים אותנו, אולי שאנו מעדיפות את האיזון בין חיי בית-קריירה, אולי שאנו עושות שימוש בכישורים אלו במקומות שחשובים לנו יותר? אני מזמינה אתכם לגלול מטה לקריאת המאמר.

אם אתם מנהלים (בכל דרג) הרוצים לעשות קפיצת מדרגה אישית וניהולית להצלחה, אם אתם מנהלים בכירים או מנכ"לים המעוניינים בתהליך אימון דיסקרטי, או שאתם מנהלי משאבי אנוש או מנהלים בארגון המעוניינים בקואצ'ינג למנהלים הכפופים לכם – אני מזמינה אתכם להפגש איתי ולבחון יחד כיצד אוכל לסייע לכם:

טלי פלד – קואצ'ינג למנהלים | אימון מנהלים בכירים
אזור פעילות: בקעת-אונו, גוש-דן, השרון.
050-8380603

לקריאה נוספת – אימון מנהלים , פיתוח מנהלים, קואצ'ינג למנהלים

להלן תוכן המאמר:

האתגר הגדול ביותר עבורי כמנהיג היה ללמוד איך לטפל טוב יותר באנשים שאני מוביל, וליצור מרחב בטוח ותומך בו הם יכולים לשגשג. כמו רוב הגברים שאני מכיר, גדלתי עם מעט חשיפה למודלים הקשורים לאמפתיה – היכולת להכיר, לחוות ולהיות רגישים למה שאחרים מרגישים.

אמפתיה הייתה קשה במיוחד עבורי בכל פעם שהרגשתי פגיע. התגובה האינסטינקטיבית שלי הייתה להגן על עצמי, לרוב בתוקפנות. אני מזהה תוקפנות עם בטיחות, ופגיעות עם חולשה.
היום, אני יודע שההפך הוא הנכון. ככל שאני מכיר בפחדים ואי הוודאויות שלי, האנשים מרגישים בטוחים יותר איתי ויעילים יותר בעבודתם. אבל גם עכשיו, אני נדהם כמה טיפש אני יכול להיות לפעמים.

מנהיג מודרני יעיל דורש שילוב של תכונות אינטלקטואליות – יכולת חשיבה אנליטית, אסטרטגית ויצירתית ותכונות רגשיות הכוללות – מודעות עצמית, אמפתיה וענווה. בקיצור, מנהיגות גדולה מתחילה בלהיות בן-אנוש שלם.
אני פוגש הרבה יותר נשים עם תערובת זו של איכויות מאשר גברים, במיוחד כאשר מדובר באינטליגנציה רגשית וחברתית.
במידה רבה, זו השתקפות של מגבלות שגברים פיתחו בתרבות שמודדת אותם ביכולת להקרין כוח וביטחון, להסתיר את מה שהם מרגישים (גם מעצמם), ולהגדיר מי הם בעיקר על ידי הישגים חיצוניים והיכולת לגבור על אחרים.

הרוב המכריע של מנכ"לים ומנהלים בכירים שפגשתי בעשור האחרון הם גברים עם מגבלות אלו.
רובם מתנגדים להתבוננות פנימה, מרגישים נוח יותר במדידת תוצאות מאשר לנהל רגשות, ולא מעריכים את הקשר החזק בין איך שאנשים מרגישים לביצועים שלהם.
אני לא מציע מיגדר מבטיח או איכויות ספציפיות. פגשתי ושכרתי גברים שהיו מודעים לעצמם, אותנטיים ובעלי יכולת לקשרים כמו כל אשה. זה נכון בעיקר בקרב גברים צעירים. גם נתקלתי בהרבה נשים מנהלות בכירות שחיקו מנהיגים גברים, או הרגישו שהן צריכות לאמץ את הסגנון שלהם כדי לשרוד והן מוגבלות רגשית כמו עמיתיהן- הגברים הגרועים ביותר.
ברוב המקרים עם זאת, נשים, יותר מגברים, מביאות למנהיגות מגוון שלם יותר של איכויות שמנהיגים מודרניים צריכים, כולל מודעות עצמית, התאמה רגשית, ענווה ואותנטיות.

זו רק דעתי האישית. Jack Zenger & Joseph Folkman ,פרסמו מחקר שלהם שכלל 7300 מנהיגים שקבלו דירוג על ידי עמיתיהם, המפקחים עליהם ואלו המדווחים להם ישירות.
ממצאי המחקר הראו שנשים קבלו ציונים גבוהים יותר ב 12 מתוך 16 מיומנויות מפתח – פיתוח אחרים, בניית יחסים, שיתוף פעולה, תרגול פיתוח עצמי, לקיחת יוזמה, ניהול לתוצאות, פתרון בעיות וניתוח בעיות.
במחקר אחר שכלל 2250 מבוגרים, נשים דורגו גבוה יותר בטווח של תכונות מנהיגות הכוללות: יושר, תבונה, חריצות, חמלה ויצירתיות.

יחד עם זאת, נשים עדיין מחזיקות רק 14 אחוזים ממשרות ניהול בכירות בחברות Fortune 500, אחוז זה כמעט לא השתנה בעשור האחרון. אז למה נשים נשארות ללא ייצוג ראוי בתפקידים בכירים בחברות גדולות?

ישנן תשובות רבות, כולל העובדה שאפילו הנשים המשכילות ביותר בדרך כלל לוקחות את התפקיד העיקרי בגידול ילדיהם, והן בקנה מידה רב יותר מגברים הולכות אחורנית בקריירה ובשאיפות שלהן ואפילו עוזבות את העבודה לגמרי.
אבל אולי ההסבר העיקרי הוא שגברים בדרך כלל מביאים אגרסיביות לתחרות על תפקידי ניהול.
לתוקפנות יש מרכיב גנטי והוא נשען על ריכוז הטסטוסטרון בפלזמת הדם הגבוה אצל גברים.
מגיל צעיר, גברים הפריזו בחשיבות החוזקות שלהם, בעוד שנשים לעתים קרובות מדי תזלזלנה בכך. במציאות, כולנו נאבקים להרגיש תחושה יציבה של ערך וערך עצמי. גברים לעתים קרובות מגנים על ספקותיהם באמצעות מעבר לגרנדיוזיות וניפוח, ואילו נשים בתדירות גבוהה יותר עוברות לחוסר ביטחון ודחייה. גברים מחפשים לעתים קרובות יותר לנצח, נשים להתחבר. כל עוד הדרך לכוח קשורה להוכחה שאתה גדול יותר ורע יותר, אין פלא שידם של גברים על העליונה.
אבל כישורי המנהיגות הנדרשים כדי להראות ביצועים גדולים הם הרבה יותר מגוונים ורב ממדיים היום יותר מאי פעם כפי שכתבה חנה רוזין בספרה "סוף הגברים. הכלכלה הפוסט תעשייתית אדישה לגודל וכוח הגברים".
במקום זאת, אנו זקוקים למנהיגים גברים עם האומץ והנוחות בלהכיר בחסרונות שלהם, ולעזור לאלה שהם יובילו להרגיש בטוחים ומוערכים ולא חוששים. אנחנו צריכים עוד נשים עם האומץ לצעוד קדימה עם החוזקות שלהן ולהנהיג עם ביטחון ונחישות תוך אחיזה באנושיותם וענוותם.
אנחנו צריכים דור חדש של מנהיגים – גברים ונשים – שברצון יחבקו את ההפכים שלהם.

אתם מסכימים? יש לכם מה לומר? אשמח לשמוע את דעתכם:


הוספת תגובה

בחזרה למעלה