בלוג האימון של טלי פלד
1
01/10/2018
אימון מנהלים – כשלון כאבן דרך

אימון מנהלים והתמודדות עם כשלונות

פאולו קואלו כתב בספרו 'האלכימאי' כי "רק דבר אחד עושה את החלום לבלתי אפשרי: הפחד מהכשלון". זו בדיוק הסיבה מדוע אנשים רבים לא מצליחים.

והנה חדשות מפתיעות – לאורך כל חיינו הבוגרים ובמהלך כל הקריירה שלנו אנו צפויים גם להיכשל. הצחקתי אתכם? זה ברור מאליו? אם כך – למה כל כך קשה לנו להסתכל לכישלון בעיניים?

רובנו מסתכלים על כישלון כעל חוויה טראומטית ומפחידה במקום להתעשת מהר ולהבין שזו בעצם דרך ללמידה וצמיחה. צ'רצ'יל אמר כי "הצלחה היא הליכה מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות". מנהלים טובים הם אלה שממשיכים, קמים אחרי כל נפילה, ולא נותנים לכישלון לשתק אותם אלא מפיקים ממנו לקחים – משפרים ומשתפרים על מנת להיות מוכנים לאתגר הבא.

אימון מנהלים וכשלונות

סרגיי, מהנדס ישראלי שלקח חלק משמעותי בפיתוח כיפת ברזל ברפאל, מונה למהנדס הראשי בפרויקט Loon של גוגל שמטרתו לחבר את כל העולם לאינטרנט. היום, אחרי ארבע שנים בגוגל הוא שוב ברפאל, עובד על פרויקטים סודיים. על עבודתו בגוגל הוא אומר בראיון עימו: "הייתי מגדיר את זה כגן שעשועים. המוטו של גוגל X הוא שלהיכשל זה טוב, כי זה אומר שניסית משהו חדש ולמדת, ובפעם הבאה תוכל למנף את זה ולהצליח. יש בונוסים מיוחדים על פרויקטים שנסגרו כי הם נכשלו. לכן יש שם המון רעיונות, והאווירה מאוד דינמית וצבעונית".

אדם סינגולדה מנכ"ל ומייסד טאבולה אומר בראיון לדה-מרקר כי עשה הרבה טעויות במהלך השנים אך אם הוא חייב לבחור טעות אחת גדולה, בתקווה שהלקח ממנה יעזור לאחרים, היה בוחר ב"הסתנוורות מידוענים" – גיוס אנשים שבנו את שמם כשאיישו תפקידי מפתח בחברות ענק או הקימו בעצמם חברות טכנולוגיה מצליחות. "בתחילת הדרך טאבולה היתה עם צוות קטן, עם מעט מימון וחלום ענק, ואני סברתי שאם נביא לטאבולה ידוענים כאלה – זה יהיה ניצחון לחברה, ועבורי באופן אישי. עם זאת, מה שהתקשיתי להבין בתחילת הדרך הוא שחברה לא חייבת להיבנות על אנשים עם המון ניסיון, אלא על אנשים כישרוניים שמוכנים להתנסות בדברים חדשים, לעשות טעויות ואפילו לסכן את הרזומה שלהם".

ובאותו ראיון לדה-מרקר אומר שחר צפריר, שותף מנהל ב-TLV Partners ובעבר בקרן מאגמה: "מתישהו במהלך השירות הצבאי, אחרי טעות חמורה שלי שהשביתה מערכת מבצעית חשובה לכמה שעות, ניסה מי שהיה אז המפקד שלי לעודד אותי, ואמר לי "רק מי שלא עושה — לא טועה". מאז המשכתי לעשות, וגם לטעות".

נשמע חכם, נשמע מעניין… אך עד כמה אנחנו מוכנים להיכשל? עד כמה אנחנו מוכנים להמשיך לנסות אחרי כשלון? ועד כמה ארגונים ומנהלים סובלנים לכשלונות? מעודדים התנסויות שעלולות להביא גם לכשלונות? סופגים כשלונות?

אימון מנהלים והתמודדות עם כשלונות

איך עושים את זה ואילו מיומנויות נדרשות לשם למידה מכישלון? הדבר הכי חשוב הוא לדעת לעבור הלאה! לקחת ללב, להתבאס ואפילו לקחת את זה אישית ואז… לנער את הכל, לזקוף את הגב, לקחת שליטה ולהמשיך. איך להמשיך? להמשיך ע"י תיחקור הכישלון והבנתו. מיומנות התחקור חשובה מאוד למנהלים, היא חשובה לנו אל מול צוות העובדים שלנו – לעזור להם להסביר לנו מה עבד, מה לא עבד, תחקור של השוק בו אנו פועלים ועוד. אבל היא קריטית כשזה מגיע להתמודדות עם כישלון – ההבנה מה אני צריך לבדוק, מה צריך לשאול היא זו שמאפשרת לנו למידה והתפתחות לקראת הצלחה גדולה יותר באתגר הבא. אל תפחדו להסתכל פנימה, לעשות בדק בית ולהבין היכן אתם טעיתם! אל תפחדו גם להגיד את זה בקול רם, להודות בטעויות שלכם – זה מעיד הרבה על האופי ועל היכולות שלכם. איך נכון לתחקר?

פרקו את שלבי המשימה – בדקו באיזה שלב אירע הכישלון, שתפו קולגות, עמיתים, אנשים מחוץ לצוות – לפעמים דווקא נקודת המבט הרעננה, החיצונית היא זו שתוכל להצביע על הכשלים באופן הכי מדויק, הביטו קדימה – נתחו ולימדו את הכישלון לא על מנת להלקות את עצמכם אלא על מנת לא לחזור בעתיד על אותן טעויות. ואיך כמנהלים עלינו להתמודד עם כישלון של העובדים שלנו?

ראשית – זכרו לקחת אחריות. אם ההצלחה של הצוות שלכם היא הצלחתכם, אזי גם הכישלון שלהם הוא כישלונכם שלכם וגם אותו עליכם לתחקר ולהבין – האם הצבתם יעדים ברורים, האם בחרתם את האנשים המתאימים לכל משימה, האם עשיתם בקרה ופיקוח נאותים. מנהל לא יכול להעביר את האחריות הניהולית לאחרים. הצוות שלכם נכשל במשימה? תהליך התחקור דורש מכם 2 שלבים: 1. תחקור אישי – איפה אתם כמנהלים טעיתם. 2. תחקור יחד הצוות – ממה נובע הכישלון ומה אפשר היה לעשות אחרת.

עובדים למנהלים שלוקחים אחריות ולא חוששים מכישלון נוטים לאמץ גישה זו ולפתח בעצמם יכולת לתחקר כישלון וללמוד ממנו. הלן קלר בחוכמתה הרבה הגדירה זאת כך: "כישלון הוא רק הזדמנות להתחיל מחדש בדרך נבונה יותר", זו נקודת מבט בריאה לחיים המאפשרת לנו ללמוד מכל כישלון, קטן כגדול, לצמוח, להתפתח ולהשתפר.

אימון מנהלים והתמודדות רגשית עם כשלון ניהולי

ישנם מנהלים שהכשלון 'מוריד' אותם רגשית וישנם כאלו שהכשלון רק דוחף אותם ללמוד ולהתקדם מעלה כי הם מתייחסים לכשלון כדרך חיים יומיומית וכתהליך של למידה על רצף של כשלונות. הם תמיד לומדים, מתקנים, ממשיכים ומצליחים יותר. הם אינם נותנים לרגשות כמו תסכול, אכזבה, פחד להשתלט עליהם ולנהל אותם. הם מווסתים את הרגש ומנתבים אותו לעשייה במקום לנתב אותו להימנעות מכשלונות על ידי הימנעות מנסיונות…

כשלון הוא עניין של התייחסות רגשית בהרבה מקרים: תחושה של חולשה, חוסר יכולת, אמונה עצמית, אשמה ניהולית ואין טעות גדולה מזו. כשלון הוא תהליך של למידה. כשלון אינו אמור לשתק אותנו, למנוע מאיתנו לנסות שוב, אינו אמור להפחיד או להפחית את המוטיבציה.

ולסיכום: תשאלו כל יזם סידרתי אחרי האקזיט הראשון – כמה כישלונות חווה לפני האקזיט ותבינו כי הכישלון הוא רק מקפצה, אבן דרך, שלב שאם עושים חייבים לעבור. וחשוב מכך, תבינו שגם הגדולים ביותר, החכמים ביותר, המצליחים ביותר – גם הם טועים ונכשלים לאורך הדרך. ואם אתם מנהלים בארגונים, שאלו את עצמכם עד כמה אתם מוכנים לתת לעובדים לטעות, להיכשל וללמוד…

אם יש לכם שאלות או תהיות בנושא, אשמח שתיצרו איתי קשר. מעוניינים לשמוע פרטים על תהליך אימון אישי? אתם מוזמנים לפנות אלי : 050-8380603

לקריאה נוספת – אימון מנהלים

 

1

  1. כמה תובנות / התכתבויות קטנות בעקבות המאמר. 1. ישנם ארגונים בהם המילה "תחקיר" יצאה מן השימוש מכיוון שהיא משדרת סוג של שליליות. במקומה הוכנסה לשימוש המילה למידה שמדגישה את הצד החיובי אותו ניתן לקחת מכל ארוע או תקלה. 2. בארגון בו עבדתי בעבר ניסינו להכניס מדיניות של פרס (בקבוק יין) לכל מי שגילה תקלה, הציף אותה, לקח אחריות כשצריך, ואף לקח חלק בתיקון. המדיניות תרמה לפתיחות ולשיפור באיכות הביצוע . תודה על המאמר יוסי

    יוסי גל

אתם מסכימים? יש לכם מה לומר? אשמח לשמוע את דעתכם:


הוספת תגובה

בחזרה למעלה