בלוג האימון של טלי פלד
0
16/02/2016
"תחושת בטן" כמנגנון קבלת החלטות

אם תיקחו משהו אחד מתוך המאמר הזה אז זכרו שאינטואיציה היא דבר חשוב ואל לנו להתעלם ממנה אך אינטואיציה צריכה בסיס ידע רחב, ניסיון ומיומנות על מנת להיות מהימנה.
—-

http://www.drperlmutter.com/gut-feelings/

http://www.drperlmutter.com/gut-feelings/


בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא של חשיבה אינטואיטיבית. זוכה פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן, כתב על נושא זה את ספרו 'לחשוב, לאט ומהר' ובו הסביר על הדרך שבה פועל המוח. על פי כהנמן, החשיבה היא שיתוף פעולה בין שתי טכנולוגיות שונות:
הטכנולוגיה הנקראת 'מערכת 1' הפועלת מאחורי הקלעים והיא לא מודעת, אוטומטית ולרוב אינה בשליטה רצונית והיא מה שאנו מכנים בשם אינטואיציה.
טכנולוגיה שניה היא זו של חשיבה מודעת המהווה רצף מחשבות הפועל בראשנו בצורה איטית.

פרופ' כהנמן מסביר את שתי המערכות באומרו: "שתי המערכות פועלות באופן שונה לחלוטין זו מזו. במערכת 1 רבבות רעיונות אסוציאטיביים יכולים להתעורר במקביל, ובשבריר שנייה לעבור עיבוד ולשלוח שורה תחתונה נחרצת למערכת 2. במערכת 2 המסקנה תיכנס לתור ליניארי של מחשבות ורעיונות שמובילים זה לזה בקו ישר, ובקצב שלפעמים לא עולה בהרבה על קצב הדיבור".

החשיבה האינטואיטיבית, או כפי שאנו מכנים, תחושת הבטן שלנו, מלווה אותנו בחיים הפרטיים, בקריירה ובניהול ומסייעת לנו לקבל החלטות. על פי רוב קשה לנו לנמק אותה  שכן היא פועלת באזור לא מודע של המוח ואינה עושה שימוש בהגיון או בחשיבה האנליטית אך קשה לנו גם להתעלם ממנה.

מה עושים כשצריך לקבל החלטות ניהוליות? האם משלבים את האינטואיציה? האם מתעלמים ממנה ונצמדים לדו'חות, נתונים כמותיים וסטטיסטיקות?

העשור האחרון מאופיין בעודף מידע, מה שמקשה עוד יותר על קבלת החלטות. ריבוי הנתונים יוצר לעיתים מצבים של בלבול. הניהול השמרני נשען על מערכת מושכלת המשלבת עוד ועוד נתונים במטרה להגיע להחלטות מושכלות. אך האם די בכך? והאם אפשר תמיד רק לנתח דוחות, לבחון יתרונות מול חסרונות בקבלת החלטות?

הפתרון, לטעמי, הוא שילוב מושכל בין הרציונל, המוכח, הנסמך על נתונים לבין האינטואיציה.

שני אלמנטים יסייעו לכם בשילוב הנכון בין שני הגורמים והם:

  1. סיעור מוחות בקבוצה – תהליך סיעור המוחות הוא כלי ניהולי חשוב המאפשר העלאת רעיונות שונים ובחינת אינטואיציות שונות על ידי מספר אנשים. בחינת 'חוכמת ההמונים' בעצם מסייעת לנו לקבל החלטה המשלבת בין שני הגורמים.
  2. הצגת חלופות \ אלטרנטיבות – הצגת חלופות להחלטה מסויימת מאפשרת לבחון את שילוב המידע בין שתי המערכות – האינטואיציה באישית נבחנת אל מול המידע המבוסס ולצידה אפשרויות החלטה אחרות.

"לא הגעתי להבנת הבסיס של חוקי העולם דרך חשיבה הגיונית" אמר פעם אלברט איינשטיין.
זה משפט שחשוב לזכור משום שהוא מלמד אותנו שפריצות דרך רבות והחלטות נפלאות קורות גם כאשר אנחנו לא נצמדים להגיון הרגיל שמנחה אותנו אלא דווקא בחשיבה מחוץ לקופסא, בהליכה שאינה בתלם המקובל. ומה שזה בעצם אומר ברמה היומיומית הוא שבהחלטות ניהוליות מרכזיות כדאי מאוד לשלב את שתי מערכות המוח.

אז איך את\ה כמנהל\ת מקבל\ת החלטות?

רובנו נוטים יותר לכיוון מערכת אחת מבין השתיים – חלקנו נוטים לפעול על פי הרגש והאינטואיציה ואילו אחרים זקוקים למידע המדוייק, להשוואות ולניתוח היתרונות והחסרונות של כל אפשרות.
סגנון קבלת ההחלטות שלנו ככל הנראה מושפע מהתחום בו אני עוסקים (או שמא דווקא להיפך… התחום בו בחרנו לעסוק מושפע מהסגנון שלנו…). כך או כך אנו רואים פעמים רבות כי בעולם התוכן האומנותי השימוש באינטואיציה נרחב לעומת למשל בעולם הפיננסי בו המספרים, המידע והניתוח שולטים.

חשוב מאוד שנבין מה סגנון קבלת ההחלטות האישי שלנו, באיזה מרחב אנחנו מרגישים הכי בנוח ומשם כדאי לעבוד ולחזק דווקא את הדרך השניה.
כמנהלים חשוב להבין כי לכל שיטה\מערכת קבלת החלטות יש את היתרונות שלה ויש חשיבות רבה לשימוש באינטואיציה אך כמו בכל דבר בחיים השאלה היא המינון – איזה משקל אתם נותנים לאינטואיציה בקבלת ההחלטות.

חשוב לזכור כי אינטואיציה לבדה אינה מספקת ויכולה אף להיות 'פצצה מתקתקת' בסיטואציות מסוימות, אך כאמור השילוב שלה עם הרציו', עם נתונים אמיתיים, עם התבססות על ניסיון העבר וכן ניתוח מקרים והשוואות הוא שילוב מאוזן שמאפשר קבלת החלטות איכותית.

אתם מסכימים? יש לכם מה לומר? אשמח לשמוע את דעתכם:


הוספת תגובה

בחזרה למעלה